אנחנו חתומים מטה מבקשים להצמיד את שיעור הקצבה המלאה לערכי שכר המינימום, זה הערך המוסרי המקובל לקיום בסיסי בכבוד.

 

נכון לדצמבר 2014, 227,525 נכים משוועים לצאת ממצב מחפיר של מצוקה ומחסור כלכלי המגיע לעתים עד כדי רעב. כמקבלי קצבת נכות במוסד לביטוח לאומי, אנו נאלצים לספוג שנה אחר שנה ומזה שלושה עשורים שחיקה מצטברת בגובה קצבת הנכות.

 

שיעור קצבת היחיד המלאה המשולם לצורכי קיום ל- 145,276 נכים, שהם 66% מכלל אוכלוסיית הנכים נע בין 2611 - 2239 ש"ח והם בערך 25% - 28% מהשכר הממוצע. ליתרת הנכים המשתייכים לאותה קבוצה, משולמת קצבה חלקית שערכה נע עד כדי 60% מסכום זה 1343 ש"ח.

 

אחרים, שמצבם המשפחתי שונה, גורלם אינו משופר כלל. כשאנו מבקשים לכלכל ילדים, התוספת לקצבה שלנו ערכה 937 ש"ח לכל ילד, ועבור שני הילדים הראשונים. התוספת ערכה קטן בהדרגה ככל שכמות הילדים גדלה, למשל: כשאנו מתבקשים לכלכל 4 ילדים, תוספת הקצבה היא בשיעור של 469 ש"ח לילד.

 

בעד בן זוג שהכנסתו אינה עולה על 5500 ש"ח לערך אנו מקבלים תוספת קבצה ששיעורה עומד על 1,172 ש"ח וזאת רק במקרה שלא מדובר ב- "עקרת בית".

 

בשלושת העשורים האחרונים נשחקה הקצבה הנכות ראלית כתוצאה מהעדכון החד שנתי המוצמד למדד. אנו נאלצים להתמודד עם ירידה מתמדת ברמת ההכנסה הפנויה (אם זו קיימת בכלל) ורמת הכנסות שלנו ממשיכה לרדת, וזו המשולמת, תואמת רמת שכר ממוצעת שהתקיימה במדינה בשנת 1991 (המאה שעברה).

 

בו בזמן אנו נדרשים להתמודד מול מציאות בה רמת ההוצאה הפרטית לנפש, נמצאות בעליה קבועה, וכתוצאה משינוי במדיניות המיסוי ועליות מחירים תכופות.

לא ברור מה המדינה מצפה מ - 35,200 נכים הנמצאים במצב סיעודי ובנכות חמורה. כיצד בדיוק יקיימו את עצמם שערכי הכנסה לרוב נעים סביב מחצית משכר המינימום?

 

 

האם ביטוח לאומי מכיר בכל אדם בעל נכות כנכה על פי הגדרתו?   ממש לא!

70% מאיתנו שקיבלו הכרה בביטוח לאומי, הם נכים בנכות רפואית קשה או חמורה. 66% מאיתנו הוכרו כחסרי כושר עבודה לגמרי.

 

האם המדינה מעודדת נכים לעבוד?    ממש לא!

המדינה מעודדת רק את עבודתם של אותם שהוגדרו כנכים בביטוח לאומי, מתוך ראיה צרה שמאחוריה כוונה להקטין את רמת התשלומים של הביטוח הלאומי. רק 19% מאיתנו הם נכים מקבלי קצבת נכות מלאות ורק 10% מתוכם עובדים. 35% מכלל הנכים לא עובדים ולא יכולים להיות מעודדים לעבודה, כי אינם עוברים את סף הכניסה שדורש מהם הביטוח הלאומי ולא בנמצא עבורם מסגרות לעבוד. לרובם של אותם נכים פוטנציאל עבודה והשתכרות גבוהה בהרבה מאשר לנכי הביטוח הלאומי.

האם המדינה מעודדת את נכי הביטוח הלאומי לעבוד?   ממש לא!

המדינה משקיעה מאות מיליונים בעידוד קבלני תעסוקה ובעידוד עמותות לסיוע בתעסוקה ולא בנכים עצמם. נכים קשים וחמורים המוכרים בביטוח לאומי ועובדים, שכרם הממוצע הוא 1436 ש"ח לחודש וזאת כתוצאה ממגבלות שהמדינה יצרה עבורם והם:

• הגנת שכר נמוכה (על פי תפוקה) שמביאה את הגנת השכר ולמעשה את שכר השעה הממוצע בפועל לכדי 12 ₪ לשעה.

• מגבלות חוק הביטוח הלאומי, זה המגביל את היקף התעסוקה ורמת השכר.

• התעסוקה מתבצעת דרך קבלני השמה וגורמים המעודדים תעסוקה זולה ומקפחת.

והתוצאה?

95% מנכי הביטוח הלאומי חיים מתחת לקו העוני כשרובם לא מסוגלים לעבוד. מי שמסוגל לעבוד ועובד - נדחק ונדרס תחת מדיניות שגויה לחיים ברמה של העשירון התחתון. הצירוף של שכר עבודה וקצבה תמיד משאיר את הנכים מתחת לשכר המינימום ובמקסימום הוצאות ובגלל הנכות.