קוראים לי ורד הבר, אני בת 49 שנה, אם ל- 2 בנות מקסימות (וחתול),חד הורית, ולצערי, מאוד חולה ותלויה כרגע בתרופות הרבות שאני נאלצת ליטול (בשמחה מוכנה לוותר עליהן), אבל יודעת שזה יוביל אותי למדרון חלקלק ולא כל כך רצוי, בהיותי אמא שמגדלת גם 2 בנות לבדי, וברצוני העז לחיות ולגדל אותן בכבוד במציאות כלכלית עגומה וקשה..אני נכה 100% לצמיתות של ביטוח לאומי עקב מספר רב של מחלות כרוניות קשות...באוגוסט 2012 חליתי בסרטן הדם ומאז אני מקבלת טיפול ביולוגי-כימי, שגרם לי לתופעות לוואי, ולהוספה של מחלות חדשות. (שלצערי בת.ז. כתוב 49....במציאות הגוף שלי החולה כשל בת 60!!).כאמור מתקיימת אך ורק מקצבת נכות בגובה של 3,500 ש"ח (שהינה קצבת בסיס 2,342 ש"ח + קח"נ + תוספת תלויים של ילדה 1, כי השניה מעל גיל 18)..30 שנה עבדתי 30 שנה שילמתי ביטוח לאומי ומס הכנסה כחוק..עייפתי, עייפתי להלחם בבירוקרטיה עייפתי להתמודד עם כל המוסדות החזקים שחזקים עלינו.

 

 

שלום רב חברים/ות - יקרים/ות, נעשה ונצליח, אמן.
גובה קצבת נכות (ביטוח לאומי) תוכפל ועכשיו (!!)
איתכם במאבק הנחוש, למרות המאבק (הנוסף) על הבית ...
2 אחיי היחידים - נכים 100% אי כושר, וגם אני בנכות ......
רוצה לחזק אתכם. אותנו. את כולנו.
משתפת אצלי בדף ומזמינה חברים/ות לתמיכה בנו, בקבוצה זאת.
מי שלא מוותר - מגיע רחוק, ואנחנו בע'ה נשיג את המגיע לנו.
הנצחון הוא באי כניעה לפחד ובהתמדה,
גם אם זה אומר "להתנחל" - מול הכנסת בירושלים.
מי יתן והמאבק שלי/נו על הבית יסתיים ובהמ'ש יכריע לטובתינו,
ואהיה פנויה יותר למאבקים ציבוריים ...
באהבה ובהערכה רבה

 

 

הגיע הזמן שנכים יחיו בכבוד

 

 

 

 

אני חולת פיברומיאלגיה ( דאבת שרירים ) יש לי 43% נכות מהביטוח הלאומי שלא מקנות לי שקל אחד. כעת אני בהכנות לבקשת קצבת נכות עקב החמרה במחלה.
חיייבים להתלכד יחד למטרה משותפת ובה קיצבת נכות תהיה בגבוה שכר המינימום החדש 5300 ש" לחודש . זה לא יהיה מאבק קל מול גוף אימתני ומסורבל כמו ביטוח לאומי אולם יחד בשיתוף פעולה של צירוף חברים בפייסבוק ופעילות אינטנסיבית נוכל להשיג את המטרה ע"י חוק בכנסת שיחייב את הביטוח הלאומי לשינויים הדרושים.
 

 

 

 

אני לא מאחל לאף אחד מכם לדעת מה זאת ההרגשה להיות שקוף לחלוטין.
השנה מישהו שם למעלה החליט לא לעדכן את קיצבאות הנכות השנה.
וזאת כאשר את שכר המינימום מעלים וברור לכולם שהמחירים עומדים לעלות וחזק
כנראה שנראה לו שסכום של 2200 שקל מספיק למחיה חודשית עוד לפני עלית המחירים.
וכל זאת כאשר בהינף יד העלו לעצמם חברי הכנסת את המשכורת ב1000 שקל כמחצית ממה שאני נאלץ לחיות איתו בחודש כאשר למעשה השנה הם בכלל לא עבדו אם בגלל פגרה ואם בגלל בחירות.
כשרצו שאלך לצבא לא הייתי שקוף והלכתי בשמחה כי ככה חינכו אותי.
כשרצו שאשלם מיסים לא הייתי שקוף קצת התלוננתי אבל שילמתי כי ככה חינכו אותי.
אני רוצה לדעת מה פשר קשר השתיקה של חברי הכנסת שמאל וימין חברתי או לא וגם התקשורת שלא מעלה את הנושא לסדר היום שבזמן שמדברים על כולם קשישים חיילים זוגות צעירים מהגרי עבודה אף אחד לא מוציא מילה על מצבם הקשה של ציבור הנכים כנראה שהם חושבים שהמצב שלנו גן עדן ולכן אין על מה לדבר 
אז תדעו לכם שאני כותב את הפוסט הזה בקור מקפיא כי אין לי אומץ להדליק איזה תנור ישן שיש לי כי לא יהיה לי איך לשלם חשמל ואני אפילו לא רוצה לספר לכם מה יש לי במקרר כרגע וזה שיש לי מקום להניח את הראש בכלל זה נס בפני עצמו.
אני מקווה שמישהו ישמע את הזעקה הזאת שמייצגת רבע מיליון איש ואולי יעלה סוף סוף את הנושא הזה על סדר היום למרות שאם להיות כנה לא נראה לי שזה יקרה שלכם בייאוש ובכאב רב נכה מיואש.
ולתפארת מדינת ישראל.

 

 

 

 

 

 

דוד המלך חס על החלשים שבצאן - מועמד לבחירות צא ולמד.

מועמדים לבחירות לכנסת ישראל , 120 קובעי המדיניות מחוייבים להביט וליתן מענים לחלשים שבחברה ולציבור הנכים שנכותם אינה מתוך בחירה, להביאם לכדי רמת חיים ברווח וכבוד ולהוציאם ממחסורם ועוניים, כי די להם בכאבם וחוליים.

דוד המלך בהיותו רועה דאג למזונם של החלשים שבצאן, ואילו במדינתנו המוחלשים שבאדם נבלעים בתוך ההמון ואינם נספרים, מדינה עם חזון והמנון מפקירה את הצאן הנותר ללא כסות ומזון.

 

כך הנהיג דוד את הצאן:
דוד הבחין שהכבשים הגדולים והחזקים משתלטים על המרעה והם מותירים לגדיים ולתיישים הזקנים רק מעט גבעולים ושורשים קשים.

הלך ובנה מכלאות עץ, וכלא בתוכן את הגדיים החזקים. מדי בוקר, כשהגיע למרעה, הוציא תחילה את הגדיים והטלאים הקטנים והחלשים, כדי שיאכלו את העשב הרך. כשסיימו לאכול, הוציא את הזקנים, ואלה אכלו מהעשב שהותירו הגדיים. רק בסוף הוציא את הכבשים החזקים שיאכלו את העשב הקשה ואת השורשים.

כך נהג כלפי הצאן, התותירו את הנכים לאבדון ?

עלייך מדינתי נכמרו רחמיי

 

 

 

מילות שירו של שלום חנוך "ניגע אל החלום״ מוקדש לאלו שבינינו הבוחרים שלא לוותר ומאמינים בצדקת דרכינו , בהגשמת החלום לקצבאות נכות , שיאפשרו קיום בסיסי בגובה שכר המינימום ומוכנים להקדיש מזמנם ולצרף חברים ולהגדיל את היקף התמיכה במאבק בקרב ציבור הנכים בישראל בדרישה לחיים של כבוד מינימלי . אל ייאוש חברים כי רק בכוח הרצון נוכל ו ...

ניגע אל החלום / שלום חנוך

זה נגמר
זה עבר
לתמיד ...אולי
מעגל שנסגר
ונשארת חי ( שורדים למרות הכל )

ניפגש נתראה
לב אוהב אינו טועה ( אחדות הלבבות לאוגדה אחת חזקה )
כמו אל ים
נזרום נזרום ( בהמונינו )
נבקש עד שנגיע
וניגע אל החלום ( קיצבאות בשכר מינימום )

ובהתייחס לכוח הרוח החזק מכוח הגוף אצל רבים מאיתנו ולחיזוק נוסף מוקדש השיר :
 

 

רק בגלל הרוח / שלומי שבת

יהיה מה שיהיה
אני עוד אשנה
אני אגשים את חלומי
נושאי בשורה רעה ( אוצר )
מכות או עוד גזרה ( כנסת ישראל )
לא ישנו את מהותי

אני את והאל שלצידי
עוד ננצח
לא בגלל הכוח
רק בגלל הרוח הנושבת בגבי
רק בגלל הרוח
בתוכי בדמי בנשמתי

מי שיגיד ״לא כך״
אותו לא אשכח
יבוא היום הוכיח
צידקתי

הרעיון לשימוש בשירים אלו נועד אך ורק לקידום המאבק להגדלת קצבאות הנכות הבסיסית לגובה שכר המינימום והדרישה לקיום בכבוד ולא לשום מטרה אחרת .

 

( c ) כל הזכויות שמורות למחברים